טיפ ראשון: לא לבזבז עוד דקה ולקרוא את "איך להיות אשה" של קטלין מוראן.
טיפ שני: לא לפחד לסמן את העמודים עם המשפטים שמצאו חן בעינייך. כל כך הרבה שנים שמרתי על הספרים מכל משמר תוך שאני סומכת על הזכרון הצילומי שלי שיאפשר לי למצוא בהם כל מה שארצה מתי שארצה. נחשו מה? אין לי זכרון צילומי.
>>>
בזכות העובדה שקיפלתי עמודים תוך כדי קריאה ב"איך להיות אשה", אני יכולה עכשיו לחלוק:
על הפרעות אכילה: "אכילה מופרזת היא ההתמכרות החביבה על אנשים שצריכים לטפל באנשים אחרים, ולכן היא נחשבת להכי פחות "יוקרתית". זאת דרך להרוס את עצמך ועדיין להשאר מתפקד לגמרי. אנשים שמנים לא נהנים מהלוקסוס הטמון בהתמכרות משתקת, שהופכת אנשים לעול על אחרים. להפך, הם הורסים את עצמם באופן שאינו מטריד איש. בגלל זה ההפרעה הזו כל כך אופיינית לנשים".
על חתונות: "בנושאים כאלה צריך ללמוד מהגברים. האם להם יש יום אחד מיוחד שבו הם מרגישים מלכי העולם – ואז חוזרים לחיים של שגרה משמימה? לא. הם דואגים ליהנות כל הזמן".
על לידה: "זה כמו שריפת יער מנטלית. נפטרים ככה מהרבה ענפי נפולת רגשיים. האם אתן עצבניות עכשיו בגלל שירות לקוחות גרוע, סנדוויץ' לא טעים או העובדה שהרגליים שלכן פחות יפות ממה שהייתן רוצות? זה יעבור לכן אחרי שתיכנסו בעל כורחכן בשערי הגיהנום הבוערים של צירי לידה בני ארבעים ושמונה שעות!".
על לידה, ב': "בשלב מוקדם יחסית בתהליך תזכו בתובנה הפשוטה אך המהממת ביותר בחייכן: שהדבר היחיד שחשוב באמת, בכל העולם המטורף והמתוסבך הזה, זה אם תקוע לכן בצוואר הרחם יצור בגודל של חתול. לפיכך, כל יום שבו לא תקוע חתול בצוואר הרחם, הוא יום מושלם מכל בחינה".
על קמטים: "קמטים ושיער אפור הם דרכו של הטבע לומר לאחרים שלא ינסו להתעסק איתנו – המקבילה של הפסים בשחור-צהוב שיש לצרעה. קמטים הם הנשק שלנו נגד מטומטמים. קמטים הם שלט שאומר לאנשים סביבנו, "תתרחקו מהאשה החכמה הזאת, אין לה כוח לשטויות".
>>>
האהבה היא (שלושה סיפורים עם יותר מדי מידע):
1///
אני מסתובבת ברחבי הבית ומקריאה לי' קטעים נבחרים מהספר. הוא מנסה להתנגד, לובש מעיל, מחזיק ביד קפה בכוס של טייק אוויי ומתעקש שהוא חייב לרוץ. אני אומרת לו: זה בסדר, תרוץ. אני ארוץ אחריך עד דלת ואספיק להקריא לך עוד משפט.
2///
מהגבר שהביא לכם את "את דומה לרובין רייט", קבלו את: "מה זה הספר הזה? זה נשמע כאילו את כתבת אותו".
3///
כשהייתי צעירה ומטומטמת, נשבר לי הלב אחת לרבעון: "מה לא בסדר אצלי?" הייתי שואלת שוב ושוב את כל מי שהיה מוכן לשמוע. היום אני יודעת: הכל היה בסדר. היה לי כשרון לאהבה שבוזבז על האנשים הלא נכונים.
אלה לא היו הם, זו הייתי אני.
